כמו חלק גדול ממדינות דרום אירופה, יוון מתמודדת עם אחד המשברים הפיננסיים הקשים בתולדותיה. אולם, מחקרים שנערכו על ידי גופים שונים, כולל מוסדות רשמיים של יוון והאיחוד האירופי, מראים עלייה בהוצאות האזרחים בסחר אלקטרוני במדינה. ביחס הפוך למגמת המסחר הכללית במולדתם של סוקרטס ואריסטו.
אז איך זה קורה? מה ניתן ללמוד מכך על השפעתם של משברים פיננסיים על סחר מקוון ו/או על החסינות של האינטרנט לעומת מצוקות כלכליות? על כך בקצרה בכתבה שלפניכם ולפני הכל - ספויילר. תוצאות סקרי קנייה באינטרנט ביוון מראים שלמרות שחנויות ווירטואליות מושפעות מהמשבר בכללותו, הן מצליחות לייצר תנועה לא קטנה. בזכות אטרקטיביות ויתרונות שבאים לידי ביטוי בעיקר במחירים נוחים וזמינות גבוהה.
הנתונים נכונים לגבי כל הענפים שזמינים לסחר מקוון ביוון ובמיוחד (שימו לב!) מלונות, תיירות, כרטיסים להופעות, שירותי תקשורת וביטוח. ביוון, כמו ביוון, כשהכיס ריק פשוט מזמינים בית מלון והולכים לראות הופעה טובה.
בין יוון למשבר הסאב-פריים
אפשר להתחיל לבחון את הנושא בעזרת מחקרים אודות משברים פיננסיים אחרים שפקדו את אירופה בעשר השנים האחרונות. מחקר שבדק את התנהגות הגולשים בשנת 2008, רגע אחרי משבר הסאב-פריים, מצא שרוב הצרכנים ברשת הפחיתו את ההוצאות לגבי קניות בחגים, ושבעלי הכנסות גבוהות הושפעו פחות מבני המעמד הבינוני ומטה.
חשוב להדגיש, באופן כללי המסחר האלקטרוני בעולם נמצא כל הזמן במגמת עלייה. בשנת 2012 היקף הסחר ברשת עקף לראשונה את רף טריליון הדולרים (1,000 מיליארדים). הצמיחה העיקרית לא הייתה בשוק האירופאי אלא בשווקי מזרח אסיה וצפון אמריקה. אירופה הציגה עלייה שנתית של קצת פחות מ-10% "בלבד". באשר ליוון, בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2013 נרשמה במדינה צמיחה של כ-17% בהיקף הסחר הווירטואלי, ובסך הכל עלייה של כ-89% משנת 2010. אגב, לפי נתונים רשמיים שנדגמו בשנת 2013, אחד מכל ארבעה יוונים מבצע רכישות און-ליין ו-75% מהיוונים משתמשים באינטרנט כמקור לאיתור מידע אודות מוצרים ושירותים.
למה דווקא חנויות ווירטואליות?
בכל הנוגע להרגלי צריכה, ישנם הבדלים מהותיים בין מסחר און-ליין למסחר אוף-ליין. לדוגמה, צרכנים מעדיפים סחר אלקטרוני בגלל איכות המוצרים, רמת הפירוט והמידע, היכולת לבצע סקר שוק בלחיצת כפתור, מחירים אטרקטיביים לאור הוצאות נמוכות לתחזוקה ועוד. כמעט בכל תחום שבהם הלקוח לא מצפה ו/או זקוק לשירות של "מכירה חווייתית", חנויות ווירטואליות מספקות את הסחורה (תרתי משמע). מנגד, אין ספק שלחנויות "פיסיות" יש כמה תכסיסים בשרוול כמו זמן אספקה מיידי לעומת המתנה למוצרים שנרכשים ברשת.
אז מה קורה ביוון?
ועכשיו לשאלת מיליון הדרכמות – מה קורה ביוון בימים של משבר פיננסי? ובכן, ענף התיירות הוא אחד התחומים שבהם בוצעו מרבית הרכישות המקוונות על ידי אזרחים יוונים בתקופת המשבר. למעלה מ-70% מהמשתתפים במחקר העידו שהם רכשו באמצעות האינטרנט כרטיסי נסיעה ו-43% הזמינו מקומות בבית מלון. ענפים בולטים נוספים ש"כיכבו" בסקר היו ביגוד (46.5%), טכנולוגיה (45.6%) ותקשורת/אלקטרוניקה (41.23%). מנגד, רכישה ברשתות שיווק מזון רשמה נתונים נמוכים מהרגיל וכך גם קניות בתחום הבריאות.
המחקר בדק את האופן שבו הגולשים היוונים ביצעו את הרכישות. 36.8% שילמו במזומן לפני הגעת המוצרים ו-27.2% המתינו לתשלום עם המשלוח. 12.3% שילמו באמצעות PayPal ו-20.2% על ידי כרטיסי אשראי.
החוקרים גילו תוצאות מעניינות אצל נשאלים שלא ביצעו רכישות און-ליין בתקופת המשבר. נמצא כי מרבית המשתייכים לקבוצת ה"חסכנים" אינם רוכשים באמצעות האינטרנט באופן כללי. החסמים המרכזיים לטענתם הם חוסר רצון לעשות שימוש בכרטיסי אשראי באינטרנט, פחד מגורמים זדוניים שיפרצו לפרטיהם, וחשש מאי יכולת להחזיר את המוצרים או לקבל החזר במידה שהמוצר לא מתאים.
ומה המסקנה?
הנתונים שהוצגו כאן הם רק מעט המחזיק את המרובה. כל המחקרים לגבי סחר אלקטרוני ביוון בימי המשבר מעידים על תנועה ערה של גולשים וצרכנים ברשת. נדמה אפוא כי דווקא המשבר הכלכלי הוא הנקודה הטובה ביותר לפתיחת שווקים אלטרנטיביים במרחב המקוון. היות שהשימוש בחנויות הווירטואליות הקיף את כל ענפי המסחר, ממזון ועד חופשות, השמיים הם הגבול. אזרחים תחת משבר כלכלי מחפשים מוקדי קניות חלופיים והדברים מתיישבים עם הערכות שהסחר האלקטרוני יצליח בקרוב לעקוף את הסחר המסורתי. זאת, כפועל יוצא מאמינותו הגוברת, המגוון הזמין שהוא מציע, החיבור הבינלאומי, והגידול בשיעור משתמשי האינטרנט בעולם.
