כמה פעמים ביקרתם בביטוח לאומי, מס הכנסה או מע"מ והרגשתם (בלשון המעטה) שהדברים יכולים להיות קצת יותר יעילים? כמה פעמים מצאתם את עצמכם מחפשים מישהו שמכיר מישהו עם פקס שיכול לשלוח לכם איזה טופס כלשהו לפקיד כלשהו? כמה פעמים הייתם צריכים לתבל את התענוג עם שיחת טלפון והמתנה לנציג בכדי לוודא שהפקס הגיע למקומו בשלום? ובכן, שנת 2016 הגיעה סוף סוף גם למשרדי הממשלה.
בקרוב, כל משרדי הממשלה יהיו מחויבים להציע גם דרכי התקשרות במייל ולא רק על ידי פקס הידוע לשמצה. מאחורי היוזמה המבורכת עומדת השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל (ליכוד). השרה גמליאל העבירה את ההחלטה בוועדת השרים ומשמעותה היא שכל המשרדים הממשלתיים יפרסמו כתובת דואר אלקטרוני כאמצעי ליצירת קשר. כן, לצד הפקסימיליה.
"בשעה טובה", אמרה השרה גמליאל לאחר אישור ההצעה, "ההחלטה תביא לצמצום הנטל הבירוקרטי ותשפר משמעותית את השירות לאזרח. אין ספק שההחלטה הזו תקל לכולנו על החיים, תחסוך זמן ומשאבים, ובעיקר תיתן שירות טוב יותר". השרה אמנם הוסיפה ש"נשמור את האופציה להמשיך לשלוח פניות בפקס גם בעתיד", אך גם לה ברור ש"אפשר לומר עם חיוך ששלחנו את הפקס לדרכו".
כשהגולשים יכולים לפנות במייל, הם עושים את זה בהמוניהם
על הבשורה שמקופלת מאחורי המהלך אין כמעט צורך להכביר במילים. מחקר שבוצע על ידי משרד המשפטים בדק ומצא שכאשר משרד ממשלתי מאפשר פניות גם בפקס וגם בדואר אלקטרוני, 80% מהפונים מעדיפים את האופציה הדיגיטלית. רק 20% ממשיכים לשמור אמונים לפקס הישן והטוב.
חשוב לציין כי אמנם השרה גמליאל קוצרת את הפירות אך הצעת החוק המקורית של חוק הפקסים נזרעה על ידי חברת כנסת אחרת, סתיו שפיר מהמחנה הציוני. ח"כ שפיר בירכה על ההחלטה ואמרה שמפתיע לראות שדווקא בישראל, המתגאה בהיותה "אומת הסטארט-אפ", אף אחד במגזר הציבורי לא שמע על דבר כזה שקוראים לו אינטרנט.
"מי לא מכיר את התחושה המתסכלת של בזבוז זמן עבודה בחיפוש אחר אמצעי תקשורת מיושן?", מציגה ח"כ שפיר שאלה רטורית, "סוף סוף ישראל מצטרפת למילניום השלישי ואזרחיה יקבלו שירות טוב יותר במגזר הציבורי". אגב, ח"כ שפיר מציינת כי בשלב הבא היא מתכוונת להרחיב את החובה לקבלת מיילים כמסמכים גם בגופים פרטיים כמו חברות ביטוח, בנקים וכדומה.
.jpg "הפוסט של חברת הכנסת שפיר")
המשרד הממשלתי שהפסיק לקבל מיילים בגלל עודף פניות
ח"כ שפיר משתפת בעמוד הפייסבוק שלה שתי אנקדוטות מצחיקות על דרך החתחתים שהובילה להצעת חוק הפקסים. במהלך גיבוש הצעת החוק המקורית לפני שנה, מספרת ח"כ שפיר, צוות בראשותה ערך בדיקה אנונימית מול משרדי ממשלה לגבי האפשרות לשלוח פנייה במייל. באחד המקרים, הפקידה במשרד הממשלתי אמרה שבעבר היה ניתן להגיש פנייה במייל אבל בגלל שהוגשו "יותר מדי פניות" הוחלט לחזור ולטרטר את הציבור עם הפקס. ח"כ שפיר אף כותבת שהיא הייתה בטוחה שבישראל של שנת 2016 החוק יעבור בקלות ובצ'יק צ'ק, אך כנראה שזו הייתה שאיפה מוגזמת. החוק נתקל לדבריה בכמה התנגדויות מרתקות כמו "האינטרנט לא מאובטח" והטיעון המדהים של "מעבר למייל לוקח זמן" (מה?).
